מעבר לשעון קיץ

השעון הביולוגי בגוף שלנו מנהל את זמני הערות והשינה. אחד המנגנונים בו הוא פועל מושפע מאור וחושך ומחזורו 24 שעות. פעמיים בשנה יוצא לנו להזיז את השעונים בקיץ שעה אחת קדימה ובחורף שעה אחת אחורה, בשל העובדה שהמנגנון קשור לאור ולחושך הזזת השעון יכולה להשפיע על השעון הביולוגי.

החלפת השעון לשעון קיץ תגרום לכך שהילדים שלנו יתעורר שעה אחת מאוחר יותר וכל היום יתחיל מאוחר. לקראת הערב מצד אחד ייתכן ונראה סימני עייפות מוקדמים אצל הילד כי חסרה לו שעת שינה אך עדיין יהיה אור בחוץ, מצד שני שעת ההשכבה יכולה להיות מאוחרת יותר כי הזזנו שעה קדימה.

יש בפנינו מספר אופציות בעת שינוי השעון:

האחת, להתנהג כרגיל, לגוף יכול לקחת כמה ימים אבל הוא יתאים את עצמו לשעות החדשות. הורמון המלטונין אשר משרה שינה ומושפע משעות האור והחשיכה יאזן את עצמו מחדש. הימים הללו עבור ילדים קטנים יכולים להיות מאתגרים, אבל אני מאמינה שאם אנחנו יודעים שיכול להיות שינוי מראש, יהיה לנו יותר קל להתמודד איתו. בימים אחרי החלפת השעון מומלץ לשים לב לסימני העייפות של הילד ולתכנן את שגרת הערב בהתאם לשעות האור / חושך החדשות. בקיץ מומלץ להגיף את התריסים ולעמעם את האורות בבית כי השמש שוקעת מאוחר, ונכנס אור בשעות שיכול להיות נרצה להשכיב את הילד לישון. אצל ילדים גדולים פחות נרגיש את השינוי בשעון, אך נוכל בשעון קיץ להעיר אותם שעה מוקדם יותר ולתת להם להתחיל את היום בשעה שהם רגילים, כדי לעזור להם להתרגל לשעון החדש.

האופציה השנייה שעומדת בפנינו היא להקדים או לאחר את שעת ההשכבה לאחר השינוי בשעון.

במעבר לשעון קיץ ילד שרגיל לישון בשעה 19:00 ירדם לקראת 20:00, על מנת להרגיל אותו להירדמות בשעה בה הוא רגיל, נקדים כל יום את שעת ההשכבה בין עשר דקות לרבע שעה. ביום הראשון נרדים 19:45, ביום לאחר מכן ב-19:30, עד שנגיע לשעת ההרדמה בה היה רגיל להירדם בשעון החורף.

האופציה שלישית היא הכנה מראש.

בשעון קיץ ילד שהולך לישון בשעה 19:00 נתחיל את ההשכבה מוקדם יותר מספר ימים לפני השינוי בשעון, כל יום ברבע שעה. ביום הראשון נשכיב ב-18:45, ביום השני ב-18:30, ביום השלישי ב-18:15 ביום הרביעי ב-18:00 וביום החמישי (יום לאחר הזזת השעון) נשכיב לישון בשעה הרגילה 19:00. ייתכן שההקדמה של ההשכבה תהייה קשה כי בחוץ עדיין יש אור לכן הקפידו על עמעום אורות בבית.

ככל שהילד גדול יותר כך אפשר לאפשר מרווחי זמן ארוכים יותר ולהפך. בקרב תינוקות נעשה שינויים של 10 דק בעוד שאצל תינוק בן 7 חודשים נוכל לעשות שינויים של רבע שעה.

אצל ילדים ששעת ההשכבה שלהם לא קבועה נוכל להיעזר בטיפים הבאים להקלה על המעבר.

מה עוד אפשר לעשות כדי להקל על המעבר?

*הכי חשוב להיות קשובים לילד ולהסתכל עליו שימו לב לסימני עייפות וההתנהגות שלו.

*לשמור על שגרה קבועה: לאפשר לישון את שנות היום כרגיל, אם אתם עורכים טקסי שינה תשמרו עליהם במהלך היום ולפני ההשכבה, אל תשכחו לתכנן את הזמן נכון כדי להתחיל את הטקס בזמן.

*לצאת החוצה ולהיחשף לאור השמש (כמובן בזהירות) על מנת שישפיע על הורמון המלטונין. אור השמש מפחית את רמת המלטונין בעוד שבחשיכה ההורמון עולה. חשיפה לשמש במהלך היום תעזור לווסת את הפרשת ההורמון מחדש. 

*נסו להיעזר בחלונות הערות המותאמים לפי גיל בהתנהלות לפי השעון החדש.

לפני סיום, כל שינוי יכול להביא עמו תגובות שונות אפשר לתכנן תוכניות אבל במציאות הדברים יכולים להשתנות ברגע. יהיו ילדים שהשינוי של השעון יעבור להם בקלות ויהיו כאלה שזה יהיה עבורם מאתגר יותר. יש ימים בהם הילדים לא יירדמו וילכו לישון בשעה מאוחרת כמו שיש ימים שהמציאות לא תאפשר לנו השכבה בזמן (לדוגמה ימים בהם יש לנו ארוחות משפחתיות, חברים שנשארים עד מאוחר, חולי ועוד). אפשר לתכנן תוכניות אבל תמיד צריך לזכור שהן יכולות להשתנות – וזה נורמלי!!!

תזכרו שבכל מצב לא משנה באיזה דרך תבחרו הם יסתגלו בסוף לשעון החדש.

קחו נשימה הכל יסתדר בסוף ואתן תמיד מוזמנות לפנות אלי להתייעצות או לעזרה!