כאבים בחגורת האגן
ההריון מביא עמו שינויים בגוף חלק מהתופעות הגופניות יכולות להיות פתולוגיות ומלוות כאבים. אישה שחווה כאבים בהריון יכולה להמעיט בתנועתיות ולהרגיש קושי בתפקוד היום יומי במהלך התקופה. אחת מהפתולוגיות שנשים יכולות להתלונן עליה נקראת SPD- symphisis pubis dysfunction נשים שסובלות מתופעה זו מרגישות את השפעתה על כל התפקוד היום יומי שלהן.
מה זה סימפיזיוליזיס?
מפרק הסימפיזיס פוביס מחבר את שתי עצמות האגן ומסייע בתמיכה, החזקה ושמירה על יציבות האגן. בעקבות ההריון הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים על מנת להתאימו לנשיאת העובר, לעיתים השינויים גורמים לכאבים שונים כמו גם כאבים באזור האגן. אחד מסוגי הכאבים באגן שאישה יכולה לחוות במהלך ההריון נקרא ליקוי בתפקוד של מפרק הסימפיזיס פוביס (SPD-symphysis pubis dysfunction) SPD- הינו כאב בחלק הקדמי של האגן והוא יכול לבוא כחלק מתלונות על כאבים כללים באגן בזמן ההריון. ישנם שני סוגים של SPD הראשון הוא מצב של החלקה של עצמות הפוביס והשני הוא מצב של התרחקות בין עצמות האגן. SPD מוגדר כהפרדה של מפרק הסימפיזיס פוביס בין 5 – 9 מ"מ, כאשר במצב תקין המרווח בין עצמות האגן הינו 4-5 מ"מ. מצב של סימפיזיוליזיס מוגדר כהפרדה של 10 מ"מ או יותר. חשוב לציין שלא נמצא כי SPD גורם נזק לעובר.
גורמים לSPD
ההריון גורם לשינויים מבניים וכימיים בגופה של האישה שגורמים להיחלשות שרירים וחוסר יציבות של האגן ועמוד השדרה. במהלך ההריון מופרשים הורמונים שונים בגוף האישה ביניהם פרוגסטרון ורלקסין. הורמון הרלקסין גורם להרפיה ורפיון במפרקים ורצועות בגוף האישה ומפרק את הקולגן באגן. כמו כן, השפעתו של הפרוגסטרון דומה לזאת של הרלקסין. קיים קשר בין הימצאות ההורמונים לריפיון המפרק אך עם זאת המנגנון הפתוגני הישיר אינו הוכח עוד במלואו. כתוצאה מההרפיה הפיזיולוגית של רצועות האגן וההגברה של הניידות המפרקית שמתרחשת יכולה להיגרם חוסר יציבות באגן שתגרום לתפקוד לקוי, תנועות חריגות וכאב. כמו כן גם כתוצאה מהעומס המכני, שינוי מרכז הכובד והלחץ שמפעיל העובר על האגן יכול לגרום לכאבים במפרק הפוביס. גורם נוסף לחולשה באגן וכאבים לפי הפיזיותרפיסטים הינו התכווצות של שרירים הסובבים את האגן. כיווץ השרירים מתקשר לחוסר בויטמין D.
גורמים נוספים כמו: חסרים מטבוליים (חוסר בסידן וויטמין D), עבודה פיזית מאומצת בזמן ההריון, נשים שאינן פעילות גופנית, גיל האישה (ככל שהגיל עולה כך עולה הסיכון), עלייה במשקל, דלקות במפרק הסימפיזיס פוביס ובסקרום, אישה וולדנית (לפי המשוער בספרות הרגישות של האגן להורמונים עולה עם מספר ההריונות) והיסטוריה של לידות קשות (כמו לדוג' כתף כלואה), לידה טראומטית, לידה בתנוחה לא תואמת (לדוג' הרחקת ירך עודפת) יכולים לגרום לSPD.
איך מאבחנים?
תפקוד לקוי של חגורת האגן מאובחן בדרך כלל על סמך ממצאים קליניים ושלילת אבחנות אחרות. בנוסף, ניתן לאמת את האבחנה בצילום רנטגן.
איך מרגיש SPD?
הסימפטומים של הכאב יכולים להופיע מהשבועות הראשונים להריון ונוטים להחמיר ככל שההריון מתקדם, אך אין קשר בין גודל המרווח במפרק לבין עוצמת הסימפטומים בקרב הנשים.
*כאב באזור מפרק הסימפיזיס פוביס
*תחושת שריפה ודקירה באזור מפרק הסימפיזיס פוביס.
*כאב המקרין לבטן תחתונה, גב, מפשעה, פרינאום, ירך או רגל.
*כאב המופיע בתנועה, בעיקר בהליכה (הליכת "ברווז"), נשיאת משקל בצד אחד, הרחקת ירך.
*כאב הנגרם מפעולות היום יום: התכופפות, עומס על רגל אחת, קימה מכיסא, עליה/ירידה במדרגות, שינוי תנוחה במיטה, ישיבה הליכה או עמידה לפרקי זמן ממושכים.
*קיימת הקלה בכאב בזמן מנוחה.
*קולות כמו חריקה ושחיקה נשמעים ומורגשים במפרק הסימפיזיס פוביס.
*כאבים ביחסי מין.
*דיכאון על רקע של כאב.
*עייפות ותשישות.
איך נטפל ונפחית כאב?
*טיפולי פיזיותרפיה- לצורך שיפור היציבות וחיזוק השרירים ברצפת האגן, גב, בטן וירכיים.
*דיקור.
*הידרותרפיה- ביצוע תרגילים במים והשהייה במים יכולה להוריד לחץ מהמפרקים ולאפשר לאישה לנוע בקלות רבה.
*שימוש באביזרים- כרית בין הרגליים בשינה (מוריד לחץ מהמפרק), חגורת אגן, כיסא גלגלים, הליכון, קביים כדי להוריד עומס.
*תרגילי כושר- עבודה על שרירי ליבה, ייצוב וחיזוק השרירים התומכים את האגן, הגב, הבטן והירכיים.
*מתן אלנגזיה- אקמול, תרופות לא סטרואידליות, חומרי הרדמה במצבי קיצון.
*אלחוש תת עורי-מפשעתי.
*גירוי עצבי- קור, חום, עיסוי חיצוני, TENS.
*טיפול אצל כירופרקט.
*אוסטיאופתיה.
*תרגול טכניקות נשימה.
*יוגה.
*מנוחה.
*במקרי קיצון של סימפיזיוליזיס- ניתוח.
*ללדת- הורמון הרלקסין חוזר תוך 4-12 שבועות אחרי לידה לנורמה.
התנהלות בלידה ואחריה
נשים אשר סובלות מכאבים אלה בזמן ההריון יכולות ללדת בלידה ואגינלית ואף זה מומלץ. לרוב אין המלצה לביצוע ניתוח קיסרי על רקע כאבים באגן אך במקרים נדירים כאשר הרחקת הירך מוגבלת ייתכן וישקלו לבצע ניתוח קיסרי. ישנה חשיבות להעריך את טווחי התנועה והכאבים לפני הלידה. במהלך הלידה רצוי למזער את הפרדת הרגליים למינימום. בנוסף מומלץ להימנע מהפעלת לחץ על הירכיים שמעמיסה על איזור הפוביס לאורך זמן בלידה, כמו לדוגמה שהייה ממושכת של הרגליים למעלה בכיפוף. חשוב להימנע מתנוחות שמגבירות את הכאב.
מומלץ לנשים שסבלו מכאבים באזור מפרק הפוביס לנוח 24-48 שעות אחרי הלידה. אם הכאבים נמשכים אפשר לעשות הדמיה להעריך את המרחק במפרק ולהמשיך את הטיפולים אשר עזרו לאישה במהלך ההריון. בדרך כלל הכאבים יחלפו בין חודש לחצי שנה אחרי הלידה.
מה לא לעשות כאשר את סובלת מ SPD?
*פיסוק רחב ברגליים (סקווטים רחבים/ ללא תמיכה).
*תרגילים עם מאמץ רב.
*עמידה ממושכת.
*הרמה ונשיאה של משקלים כבדים.
*תנועות פיתול של הגוף.
*העמסת משקל על רגל אחת.
*שילוב רגליים.
*תרגילים א-סימטריים.
*מתיחות של מפרק הירך.
חשוב לציין שכל אישה יכולה לחוות קושי בתנועות שונות לכן יכול להיות שתנועה מסוימת שנוחה לאישה אחת לא תתאים לאחרת.
המלצות לאימון
המטרה של התרגילים היא לשמור על תנועתיות בגוף במהלך ההריון, חיזוק וייצוב חגורת האגן והגברת זרימת הדם למפרק הירך.
*ביצוע תרגילים סימטריים (להימנע מתרגילים א-סימטריים ומתיחות באזור מפרק הירך)
*ביצוע תרגילים אירוביים בעצימות נמוכה.
*תרגילי חיזוק- לחיצות גב, כיפוף פלג גוף עליון, אלכסוני הבטן, חיזוק הרחב בטני.
*תרגילים לרצפת האגן- כיווץ ושחרור.
*ביצוע תרגילי יציבה.
*שכיבה על הצד עם כרית בין הרגליים או ישיבה ללא תמיכה של כף הרגל.
אם את מעוניינת להתייעץ או לשמוע עוד אני מזמינה אותך לשלוח לי הודעה בפרטי.
מוזמנת להיכנס למאמרים נוספים למידע נוסף ולעמוד האינסטגרם שלי.
**המאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי או היוועצות עם רופא לפני התחלת פעילות גופנית**